משה רוט / פרסומא / נקודה טובה    25/10/2011 18:24   
פרשת נח - מגדל בבל

 הפעם נעסוק בחטאם של בני דור הפלגה (מלשון פילוג), כמתואר בסוף פרשתנו (פרק יא).

(א) ו?י?ה?י כ?ל ה?א?ר?ץ ש??פ?ה א?ח?ת ו?ד?ב?ר?ים א?ח?ד?ים:

(ב) ו?י?ה?י ב??נ?ס?ע?ם מ?ק??ד?ם ו?י??מ?צ?או? ב?ק?ע?ה ב??א?ר?ץ ש??נ?ע?ר ו?י??ש??בו? ש??ם:

(ג) ו?י??אמ?רו? א?יש? א?ל ר?ע?הו? ה?ב?ה נ?ל?ב??נ?ה ל?ב?נ?ים ו?נ?ש??ר?פ?ה ל?ש??ר?פ?ה ו?ת??ה?י ל?ה?ם ה?ל??ב?נ?ה ל?א?ב?ן ו?ה?ח?מ?ר ה?י?ה ל?ה?ם ל?ח?מ?ר:

(ד) ו?י??אמ?רו? ה?ב?ה נ?ב?נ?ה ל??נו? ע?יר ו?מ?ג?ד??ל ו?ר?אש?ו? ב?ש???מ?י?ם ו?נ?ע?ש??ה ל??נו? ש??ם פ??ן נ?פו?ץ ע?ל פ??נ?י כ?ל ה?א?ר?ץ:

לכאורה, סיפור תמים ובלתי מזיק. האנושות מגיעה לבקעת שנער, מגלה את הטכנולוגיה של הבניה בעזרת הלבנים ומחליטה לבנות לגובה - מגדל. מתוך הקריאה צפות ועולות כמה שאלות:

  • מדוע התורה מתמקדת בנושא הטכנולוגיה החדשה - הלבנה?
  • מה רע בבניית מגדל גבוה וחדיש, שנועד לשמש כמגדלור, שיסייע לכל אובד דרך למצוא את דרכו חזרה הביתה (פ??ן נ?פו?ץ ע?ל פ??נ?י כ?ל ה?א?ר?ץ)?
  • מה כל כך הרגיז את הקב"ה בפרויקט המגדל (האם היו שם חריגות בניה...)?!

חז"ל משלימים את התמונה ומגלים לנו שמטרת בניית המגדל לא היתה כה תמימה. המגדל לא נועד להיות (רק) מגדלור, אלא פלטפורמה למרידה נגד ריבונו של עולם.

"דור הפלגה אמרו, לא כל הימנו שיבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים (אנחנו לא מסכימים שריבונו של עולם ישלוט בעליונים - בשמים ויתן לנו רק את הארץ), אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו (פסל של עבודה זרה) וניתן חרב בידה ותהי נראית כאילו עושה עמו (עם הקב"ה) מלחמה" ('בראשית רבה', לח).

האנושות לא מוכנה להשאיר את העליונים - השמים, לשלטונו של ריבונו של עולם ולכן היא נכנסת לפרויקט בניה מגלומאני ושאפתני - בניית המגדל הגבוה בתבל, שמטרתו - מרידה והתרסה נגד הא-ל הבורא והיוצר. מגדל שכל כולו קריאה אנטי אלוקית - אתה לא הריבון והשליט...

פרשת דור הפלגה הינה רלבנטית מאד גם ובפרט לדור ההיי-טק המודרני. שני כוחות ויתרונות, סייעו לבני דור הפלגה בביצוע הפרוייקט: הראשון - טכנולוגיה והשני - כוחה של האחדות החברתית. את שני הכוחות הללו, ניצלה האנושות לרעה. הלקח העולה מן הדברים הוא, שיש להשתמש בכוחות, ביתרונות ובכלים שריבונו של עולם נתן לנו, לטובה - ליצירה חיובית. כדברי האזהרה של הקב"ה לאדם הראשון: "תן דעתך (תיזהר) שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל, אין מי שיתקן אחריך" (מדרש קוהלת רבה, ז).  

הטכנולוגיה - התורה מספרת לנו במפורש על לידתה של 'המצאת המאה' - הלבנה: "ו?י??אמ?רו? א?יש? א?ל ר?ע?הו?(עבודת צוות...) ה?ב?ה נ?ל?ב??נ?ה ל?ב?נ?ים (מחימר)  ו?נ?ש??ר?פ?ה ל?ש??ר?פ?ה ...".

 כל עוד נעשתה הבניה בעזרת אבנים גדולות וכבדות, אי אפשר היה לבנות לגובה. המצאתה של הלבנה - הקלה והחזקה, היא היא שאיפשרה בניה לגובה ונתנה את היכולת לבנייתו של המגדל.

והטכנולוגיה מנין?

התורה אומרת במפורש, שהרשות לשלוט בעולם והכלים לכך, הם מתנה אלוקית מבורא העולם, לאדם. עם בריאת העולם, נתן הקב"ה רשות לאדם לנהוג בעולמו של הא-ל כבעל בית, כדברי הפסוק: "והארץ נתן לבני אדם" ('תהלים' קטו, טז). רשות זו מופיעה לראשונה בדברי הקב"ה לאדם וחוה:

"ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ ו?כ?ב?ש??ה? ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הר?משת על הארץ" ('בראשית' א, כח).

 הקב"ה נתן ביד האדם את הבריאה כולה והרשה לו גם למשול ולרדות בבעלי החיים לשימושו. לשון הכיבוש המופיעה בפסוק, מבטאת רשות לנהוג כבעולם כמנהג בעלים, לקחת ולהשתמש מכל אשר סביבו, לצרכיו.

ברכת ה' איננה רק אמירה, אלא גם מתן כוחות ויכולת למימוש וביצוע של הברכה. הקב"ה נתן לאדם את המדע ואת טכנולוגיה, שבכוחן הוא כובש את הטבע ומכניע אותה לשימושו ולתועלתו. מכוח ברכה זו הצליח האדם לפענח את הטבע, ללמוד את חוקיו, לנסח אותם בכלים מתמטיים, לבצע אנליזות ותכן ולבנות כלים טכנולוגיים מתקדמים לשימושו.

ועתה, לכוח השני שסייע בבניית המגדל - הכוח החברתי.

האחדות - הפרשה פותחת בהכרזה: "ו?י?ה?י כ?ל ה?א?ר?ץ ש??פ?ה א?ח?ת ו?ד?ב?ר?ים א?ח?ד?ים" - אחדות. ללמדך, שרק מתוך הכוח החברתי - בכוח האחדות והשותפות, הצליחה האנושות להרים פרוייקט בינלאומי, כה גדול ושאפתני של בניית המגדל.

האחדות, ה'יחד' והשיתוף, הם כוח אדיר. יתרונו של היחד הוא בתופעת הסינרגיה (איגבור- בעברית צחה ותקנית) - שמשמעותה 'מכפיל כוח'. כי שיתוף הפעולה ועבודת צוות, גורמים ל'שלם', להיות יותר גדול מסך חלקיו. האחד עוזר ומסייע לחבירו בעבודה, ברעיון ובעצה ויחד, תפוקתם גדולה יותר. מכוחה של הסינרגיה והשותפות, חיבור של אחד ועוד אחד, שווים לא רק לשתיים, אלא גם לשלוש ואף יותר... כדבריו של קוהלת: "טו?ב?ים ה?ש???נ?י?ם מ?ן ה?א?ח?ד.. כ??י א?ם י?פ??לו? ה?א?ח?ד י?ק?ים א?ת ח?ב?רו? ו?א?ילו? ה?א?ח?ד ש??י??פ?ו?ל ו?א?ין ש??נ?י ל?ה?ק?ימו?" (ד, ט-י).

 

ועתה הגענו לסופו של סיפור - כאשר הקב"ה ראה שהאדם השתמש בכוחות שקיבל ממנו כדי למרוד בו, הוא החליט לעשות 'סוף' לתופעה. הוא "בא" לביקור "ל?ר?א?ת א?ת ה?ע?יר ו?א?ת ה?מ??ג?ד??ל א?ש??ר ב??נו? ב??נ?י ה?א?ד?ם" (בראשית יא, ה). מאחר והאחדות היתה הכוח המניע לפשע, מחליט הקב"ה לזרוע באנושות מחלוקת ופירוד ואומר למלאכים: "ה?ב?ה נ?ר?ד?ה ו?נ?ב?ל?ה (נבלבל) ש??ם ש??פ?ת?ם א?ש??ר ל?א י?ש??מ?עו? (יבינו) א?יש? ש??פ?ת ר?ע?הו?" - איש לא הבין את שפת רעהו וזה היה סופה של התקשורת וההרמוניה האנושית. כתוצאה מן המריבות והמלחמות שלידתם והורתם בחוסר התקשורת, התפצלה החברה העולמית לרסיסים שנפוצו לכל קצווי תבל. "ע?ל כ??ן ק?ר?א ש??מ?ה? ב??ב?ל כ??י ש??ם ב??ל?ל ה' ש??פ?ת כ??ל ה?א?ר?ץ ו?מ?ש???ם ה?פ?יצ?ם ה' ע?ל פ??נ?י כ??ל ה?א?ר?ץ (שם ט).

 

ומאז ועד היום, האנושות כולה מבולבלת מפוצלת, מפוזרת ומסוכסכת...

הפעם נסיים את מאמרנו לא בשיר, אלא בסיפור. מעשה ב"דירה להשכיר", מפרי עטה של לאה גולדברג. הספר מספר על בית משותף בן חמש קומות הניצב "בעמק יפה בין כרמים ושדות", כשבכל קומה גרה חיה שונה. אחת הדירות מתפנה ושורה של שוכרים מתייצבת לבחון את הדירה. בעיני כולם הדירה נאה, אך בזה אחר זה הם מוצאים פגמים בשכנים שאינם ראויים בעיניהם ונוטשים את הבית. התרנגולת שמנה ועצלנית, החתולה - כושית, הקוקיה מפקירה את גוזליה ועוד חסרונות שונים ומשונים.

היונה (סמל השלום), מוצאת חסרונות רבים בדירה, אך מחליטה בכל זאת לגור בה דוקא בגלל השכנים הטובים ומעלותיהם הרבות... (הפוך על הפוך!).

הספר מדגים לנו את משמעויותיו של עימות (קונפליקט) בין תרבותי, הכולל גם גזענות, ודעות קדומות. עימות שסופו העדר תקשורת, מתחים, עוינות, שנאה וסכסוך.

ברחבי הרשת (או ה'מרשתת'), רצה גרסת 2011 לסיפור זה. גרסה ישראלית עדכנית העוסקת במגוון 'טיפוסים': לודמילה הרוסיה, אביעד ה-דוס, המלצר האתיופי, מוכר הפיצוחים התימני, תום השיינקינאי, קלמן החסיד, דוקטור גל המלומד, ועוד סטריאוטיפים (טיפוסים ומאפיינים) שונים ומשונים.

כאן אני משאיר לך הקורא ולדמיונך, לנחש או לכתוב בעצמך את השיחות והעימותים בין הטיפוסים השונים, בסגנון 'דירה להשכיר' - 2011.

אני תפילה שנזכה לימים בהם יחזרו ההידברות, השלום והאחדות לשכון בחברה האנושית בכלל ובחברה הישראלית בפרט. ויתקיימו בנו שורותיו האחרונות של סיפור המעשה:

 

כך, בעמק יפה בין כרמים ושדות,

עומד מגדל בן חמש קומות (ואם תרצו- עולם בן חמש יבשות...)

ובמגדל גרים עד היום, שכנים טובים, חיי שלום.

 

והדרך היחידה לכך היא לעשות כמנהגה של היונה - להתמקד בטוב שבאדם.

את הרעיון הזה כבר למדנו לפני מאות שנים מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק (מראשוני החסידות וראשיה) בתפילתו:

"א?ד??ר?ב??ה, (ריבונו של עולם, בבקשה) ת??ן ב??ל?ב??נו? ש??נ??ר?א?ה כ??ל א?ח?ד מ?ע?ל?ת ח?ב?ר?ינו? ו?לא ח?ס?רונ?ם... ו?א?ל י?ע?ל?ה ש?ו?ם שנ?א?ה מ?א?ח?ד ע?ל ח?ב?רו ח?ל?יל?ה... אמן, כן יהי רצון".

 משה רוט

להורדת הקובץ כאן

לחץ/י כאן להודעות נוספות בנושא פרשת שבוע

Google